משיכת כספי הפיצויים בעזיבת עבודה

 

עובד המסיים את עבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים, צריך להחליט מה ברצונו לעשות עם כספי הפיצויים, כשלפניו עומדות מספר אפשרויות:

  • משיכת פיצויים פטורים ודחיית קבלת כספי הפיצויים החייבים כקצבה לגיל פרישה – באפשרות זו אנו נמנעים מתשלום מס מקסימאלי על הפיצויים החייבים, במועד סיום עבודה.

  • דחיית קבלת כל כספי הפיצויים, הן הפטורים והן החייבים, לגיל פרישה. ניתן להתחרט במהלך השנים ולבצע התחשבנות מס. היתרון הוא תשלום  מס נמוך יותר על הקצבה בגיל הפרישה, מאשר המס שישולם במשיכה כעת.
  • משיכת הכספים היום תוך שימוש במנגנון פריסת מס – המשמעות היא התחשבנות מס מופחתת, בהתאם להכנסות בעבר או הכנסות עתידיות.

  • משיכת כל כספי הפיצויים, פטורים וחייבים במס – אפשרות זו כמובן לא מומלצת מאחר שהמשיכה תקטין את הקצבה בפרישה, והעובד יחוייב במס.

ההמלצה הרווחת היא להימנע ככל האפשר ממשיכת כספי פיצויים, בשל פגיעה בפנסיה העתידית. משיכה של כספי הפיצויים  תוביל להקטנת גובה הקצבה לגיל פרישה, וירידה ברמת החיים בעקבות זאת וכן עלולה לגרום לפגיעה בהטבות המס על הקצבה בגיל פרישה.
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה שיצא במהלך שנת 2012  קובע, כי עובד המממש פטור על כספי הפיצויים במהלך 32 שנות עבודה לפני יציאתו לפנסיה, פוגע בשיעור הטבת המס על הקצבה בפרישה. המשמעות, עובד שקיבל פטור על כספי הפיצויים במהלך שנות עבודתו, מגדיל את המס שישלם על הקצבה בפרישה, בהשוואה לאדם שלא מימש את הפטור.